"שמעתם על המחאה נגד פייסבוק בארצות הברית? עוד ועוד חברות רציניות מצטרפות לחרם, במסגרתו הן מקפיאות את הפרסום בפלטפורמות עד סוף יולי. מז'תומרת למה? הטענה היא שפייסבוק משמשת להפצה של שיח שנאה, פלגנות ומידע שקרי. למה עכשיו? נו, לא יודע. זה בארצות הברית. מה זה משנה? אז אתם מצטרפים?"

הפנייה הזו איננה דמיונית. היא אמנם לא 100% אותנטית, אבל מספיק קרובה לזו שנשלחה בסוף השבוע על ידי כתבים בישראל לשורה של חברות מובילות במשק. החברות אשר קיבלו את המסרון הזה התלבטו במבוכה: מצד אחד, מי לא רוצה לצאת חוצץ נגד שיח מפלג ומידע שקרי ברשת - ועל הדרך 'לעשות סיבוב' קטן למעט יח"צ חיובי? אולם מצד שני, 'מה לנו', התייעצו איתנו החברות, 'ולסיפור הזה?' מה לנו ולקרב הענקים שבין הנשיא האמריקני, לטוויטר, פייסבוק, ולמחאה האמריקאית שהתעוררה וקמה לאחר מותו הטראגי של ג'ורג' פלויד? האם יכול להיות שמאחורי הרצון לעודד את המחאה, גם כאן בישראל, עומדים האינטרסים של כמה מו"לים שרוצים לאותת לרשת החברתית כי 'לא לעולם חוסן' וכי במסגרת המאבק על תקציבי פרסום במיליוני שקלים ודולרים - גם כאן בישראל - לעיתונים יש עוד כמה קלפים בשרוול?